ליכטנברג נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי גוף בגין תאונה מיום 26/7/09.

התובע טוען כי כאשר ביקר כמנוי בחדר הכושר השייך לנתבעת 1, ביקש להשתמש במתקן הרמת משקולות וכאשר הרים באמצעות מוט המחובר לכבל ברזל את המשקולות, השתחרר המוט מכבל הברזל, פגע בפניו של התובע וגרם לשבירת שתי שיניו הקדמיות.

לטענת התובע, קיימת חובת זהירות מושגית כלפי המתאמנים בחדר הכושר ובמקרה זה קיימת אף חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, שכן התאונה נובעת מפגם במכשיר או מאי תקינותו ושומא היה על הנתבעת 1 לדאוג למתקנים אשר בתחומה ולתחזוקתם. התובע טען כי אין ליחס לו כל אשם תורם וכי יש לפצותו בגין מלוא נזקיו הכספיים אותם אמד בסך של 60,500 ₪.

הנתבעות (הנתבעת 1 כאמור, הינה בעלת חדר הכושר ואילו הנתבעת 2 הינה המבטחת) טענו כי יש לדחות את התביעה וזאת מפאת היעדר אחריות של הנתבעת 1 לקרות הנזק. הנתבעות טענו כי המכשיר האמור נבדק ונמצא תקין לחלוטין וללא פגם וכי התאונה אירעה באשמו המלא של התובע.

הנתבעות טענו כי אצל הנתבעת 1 קיים פיקוח מתמיד על המתאמנים וניתנים הסברים על המכשירים, כפי שניתן אף ללמוד מדו"ח הפציעה אשר הציג התובע עצמו. לטעמן של הנתבעות, התובע הוא מתאמן ותיק ומיומן והתאונה אירעה במהלך פעילות ספורטיבית, בה בחר להשתתף תוך מודעות לסיכונים הכרוכים בה.

הנתבעות טענו, כי לא הוצגו לעיונן הקבלות בדבר נזקיו הנטענים של התובע עד למועד הדיון דהיום ובשל כך יש להתעלם מן המסמכים אשר הוגשו בעניין זה ולא מצאו ביטוים בכתבי בי-דין עד כה ולא ליתן להם משקל בפסיקה אשר תינתן במסגרת תיק זה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 500 ₪ והוצאות בסך 650 ש"ח.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים, ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: